אז אני פלגיה, וכבר שפכתי הררי דיו וירטואלית בפורומי ההורות השונים במשך כשש השנים האחרונות. מסתבר שיש לי הרבה מה לומר, ואני אומרת את זה. וקצת חבל לי שהכל יורד לטימיון, לארכיוני הפורומים שאיש לא מסתכל בהם ולחיפוש הקלוקל של תפוז שמאפשר להעלות בחכה רק חלק מן ההודעות, ולא את ההודעה המסויימת שבה רציתי ברגע זה. וזה קצת חבל לי, כי היו הודעות שהשקעתי בהן המון כתיבה, ולכתוב אותן בכל פעם מחדש, זה הרבה עבודה.
אז מאחר שתפוז לא נותן אפשרות נוחה יותר לשמירת קישורים (בעולמות הישנים היתה לי אפשרות לשמור - בתוך "המקום שלי" יחד עם הערות רלוונטיות. גם האפשרות הזאת נגרסה לצערי) החלטתי להכניס את ההודעות לתוך בלוג. כך לפחות לי יהיה קל למצוא ולשלוף אותן ברגע המתאים, וגם יהיה קל יותר להגיע אליהן דרך החיפוש ב- google.
ומה יהיה כאן?
בעיקר תובנות, בעיקר על גידול וחינוך ילדים. לא מנקודת מבט מקצועית, אם כי למדתי חינוך, לא מתוך המון ניסיון, רק מתוך המבט האישי שלי על ששת ילדי, והקשבה להורים ולילדים אחרים שאני נתקלת בהם בחוץ האמיתי ובזה הוירטואלי.
לא תורה משמים, לא משהו שחייבים לנהוג כמוהו, בוודאי שלא הוראות הפעלה. ילדים לא מגיעים עם הוראות הפעלה, וממילא כל ילד שונה וייחודי. רק רעיונות משלי וממה שקראתי ושמעתי, כולל רציונל והיגיון. מי שמתאים לו - מוזמן לאמץ. אבל אפשר לקרוא גם אם לא מתכוונים לאמץ שום דבר, ואפילו אין לכם בכלל ילדים.
אז מאחר שתפוז לא נותן אפשרות נוחה יותר לשמירת קישורים (בעולמות הישנים היתה לי אפשרות לשמור - בתוך "המקום שלי" יחד עם הערות רלוונטיות. גם האפשרות הזאת נגרסה לצערי) החלטתי להכניס את ההודעות לתוך בלוג. כך לפחות לי יהיה קל למצוא ולשלוף אותן ברגע המתאים, וגם יהיה קל יותר להגיע אליהן דרך החיפוש ב- google.
ומה יהיה כאן?
בעיקר תובנות, בעיקר על גידול וחינוך ילדים. לא מנקודת מבט מקצועית, אם כי למדתי חינוך, לא מתוך המון ניסיון, רק מתוך המבט האישי שלי על ששת ילדי, והקשבה להורים ולילדים אחרים שאני נתקלת בהם בחוץ האמיתי ובזה הוירטואלי.
לא תורה משמים, לא משהו שחייבים לנהוג כמוהו, בוודאי שלא הוראות הפעלה. ילדים לא מגיעים עם הוראות הפעלה, וממילא כל ילד שונה וייחודי. רק רעיונות משלי וממה שקראתי ושמעתי, כולל רציונל והיגיון. מי שמתאים לו - מוזמן לאמץ. אבל אפשר לקרוא גם אם לא מתכוונים לאמץ שום דבר, ואפילו אין לכם בכלל ילדים.
