פחד ממפלצות

בין גילאי שלוש ושש ילדים מפתחים פחדים רבים מיצורים שונים, ממפלצות, מרוחות רפאים ומהחושך. יש ילדים שיפתחו גם פחדים מפורצים וגנבים או מבעלי חיים כמו אריות ונמרים, כלבים, עב"מים ואפילו חרקים. סיוטי לילה הם חלק מהביטוי לפחדים של הילד בגיל הזה. לעיתים מדובר על מפלצת קבועה שטורדת את שנתו של הילד בכל לילה ולעיתים מדובר על פחד שמתחלף מדי כמה שבועות. ברוב המקרים אין מקום לדאגה. על ההורים להרגיע את הילד ולעזור לו לנצח את המפלצת המפחידה. לא כדאי לנסות לשכנע אותו שהמפלצת לא קיימת, אלא לעודד ולתמוך ולחשוב על דרכים לנצח את המפלצת,  כלומר את הפחד.

המון הורים מתמודדים עם מפלצות וחיות מסוגים שונים ומשונים. כמפר הילדים כך מספר הרעיונות היצירתיים. את הרעיונות הללו אספתי מהדפים בפורום "חינוך לגיל הרך" ובפורום "הורים לפעוטות" ואני מגישה אותם באהבה רבה לעמית ולאמא עמיתית, ולכל הילדים שחוששים ממפלצות.

המצאנו, ביחד עם יניבי, מפלצת טובה (שקראו לה `מיפי`) שהיא אוהבת ילדים, והיא הייתה יושבת לידו בלילה ושומרת עליו.  זה לא במקום לשמור עליו. אבל זה בנוסף, כשמדי פעם אמא ואבא רוצים לצאת מהחדר, אז `מיפי` נשארת איתו.  [אצלנו בסוף זה אפילו היה מספיק ל`במקום` לשבת איתו. אבל לא לנסות להתחיל מזה.[

אבא שלי היה נוהג לבנות איתנו "מכונות להשמדת מפחידים" ואני עד היום זוכרת את זה בשמחה גדולה.היינו שמים מלכודות (מכפות, חוטים, שמיכות... מה שיש) בכניסה לחדר ומייצרים "מכונות" דומות שישמידו את המפלצות כשיגיעו (חלקן בדמיון לגמרי בלי שום עזרים.(הוא היה מתחיל בזה, אנחנו היינו ממשיכים.בסוף למדנו להלחם בהם גם כשהוא לא בסביבה בשיטה הזו.

אני בד"כ נכנסת למקלחת ואומרת:"פינגי לך מפה בבקשה,רון מפחד מ-ממך" ואח"כ אומרת שפינגי הלך.

אתמול, לפני שהלך נדב לישון, הוא כתב על הקיר ליד המיטה את שמו ועוד אותיות וסימנים גרפיים שונים. ככה שורה ארוכה ארוכה. לאחר שסיים, בא לספר לנו, וככה הוא הסביר: אם תבא מפלצת, היא תראה על הקיר שכתוב "נדב החזק, לכי לבית אחר" וככה היא תבהל ותברח.

לישון עם אח או אחות (אפילו תינוק) בחדר.

בנוסף נראה לי שכדאי להוסיף לטקס השינה הקבוע "טקס סילוק מפלצות".

צבעו אצלינו לאחרונה את חדר הילדיםו  הסברתי לרעות שהצבע ערבב חומר סודי דוחה מפלצות בצבע ונגד אלו העמידות יותר, שהחומר לא עבד עליהן או כאלה שבאות מבחוץ, יש סינון נוסף של צבע כתום וצבע כחול באדני החלונות, שהם צבעים לגרוש מפלצות ) המפלצות רואות ובורחות מיד, עוד בחלון). היה צורך בתזכורת או שתיים, אבל מאז לא נשמעו יותר דיווחים על מפלצות.

לאמא יש מתחת למיטה מפלצת נורא חמודה שהיא מגדלת כבר שנים..... היא שומרת שהאריה והנחש לא יבואו.

ארי פחד ממפלצות והרעיון שיש לו חרב מאוד עזר לו להתמודד עם המפלצות הנוראיות שבמיטה, בבוקר הוא היה מספר איך הגיעה מפלצת ירוקה ואיך הוא הרג אותה עם החרב.

אני למשל קניתי לאסף מקל קסם שאיתו הוא מגרש מפלצות, אנחנו מגרשים את המפלצות ביחד ונועלים את דלת הכניסה כדי שלא יחזרו, אני אומרת לו שאני שומרת עליו כדי שירגיש בטוח.

השבוע יצא המרצע מהשק שאיזו מפלצת מבקרת אותו לפני השינה. אז לקחתי אותו לישון איתנו במיטה (מאוד נח ארבעה מקיר לקיר) לילה אחד, ושוב פעם אתמול (בעלי כבר ברח לסלון), אבל הוא הסביר לנו היום שהוא שבר את המפלצת.

אפשר לבנות יחד קופסא - שתהיה בצבע שחור, לקשט אותה, ולקרוא לה "קופסת גירוש הפחד". היתרון בכך הוא שזה יעיל לכל מיני פחדים. היום מפלצת, מחר משהו אחר. אם מפחדים ממפלצות - לצייר את המפלצת / לפסל את המפלצת, ואז להכניס אותה ולנעול אותה בתוך הקופסא, ולשים את הקופסא במקום "בטוח".כך נותנים לגיטימציה לפחד, אבל ממזערים אותו ושמים אותו במקום מסויים.

אצלנו יש חלוקה למפלצות רעות מול נחמדות.כשיש מפלצת ) ואנחנו תמיד לוקחים ברצינות את ההודעה ולא טוענים שאין כזו בבית) אנחנו ניגשים לברר מאיזה סוג.אם היא נחמדה - יונתן שואל מה היא אוהבת לאכול ומארח אותה, תוך שהוא מסביר לי עליה כל מיני דברים.אם היא רעה - אנחנו חושבים יחד איך לגרש אותה (בצעקות, בחרבות, בקפיצות( וכשהיא כבר ממש מפחדת - אנחנו פותחים את הדלת וזורקים אותה.

מה שעבד אצלנו היה לשאול את אייל מה מפחיד את המפלצת.הסתבר.. שמפלצות מפחדות מציידי מפלצות.מאז, יש לאייל תעודה של צייד מפלצות מתחת לכרית (שאם תבוא מפלצת בלילה הוא ישר ישלוף את התעודה ויראה לה), ומעל למיטה תלוייה מלכודת מפלצות (שאייל בנה יחד עם אבא שלו מבריסטול חתוך ומחובר כרשת(.

לגבי מה אומרים - אמירות כמו "זו מפלצת חמודה" לא עוזרות בדרך כלל, כי בעיני הילד המפלצת לא חמודה ולא חברותית אלא מאיימת.  התייחסות אל המפלצת כמאיימת נותנת לילד בטחון שיחד תמצאו את הפתרון למלחמה במפלצת.

מנקודת מבטו, חשוב שתוכיחי לו באמת כי אין מפלצת מתחת למיטה על ידי זה שתחפשי אותה יחד איתו מתחת למיטה, אולי אם תוכיחו לו שלפחדיו אין כל בסיס אולי בטחונו העצמי יעלה יותר.

מאד עוזר חפץ מחזק. צמיד נגד מפלצות , בובה ששומרת מהחושך וכיד הדמיון הטובה עליך.

למדנו להתמודד גם עם הפחדים והחרדות שלו, שאופייניים כל כך לגיל (מפלצות, מכשפות וכד`). הבנו שההתחזות למישהו אחר, שהוא יצר במוחו ונתן לו שם ותכונות אופי, היא בגדר ניסיון להתמודד עם הסביבה עם תכונות שהוא מרגיש שחסרות לו (יש לו 3 דמויות עיקריות: חלבן החזק, הגבוה עד כדי כך שהוא עובר את האטמוספירה, סופר שיכול לעוף ויש לו דבק בידיים וברגליים כמו הקורים של ספיידרמן - מה שמאפשר לו לטפס ללא חשש והופך אותו לאמיץ מאוד, ופיטר טוב הלב, הילד הנצחי והשובב, שעוזר לכולם בכל עת(.

תשאלי את יובל מה, לדעתה, יכול להבריח את המפלצת, ותעזרי לה לבצע את מה שהיא תחליט. אפשר לבנות לוכד חלומות, אפשר להציב "שומרים" על המיטה, אפשר להמציא לחש קסמים... כל דבר שיובל מאמינה שהוא מבריח מפלצות - עובד!

כשאני אמרתי לו שזה מפחיד אותי לקרוא בספר הזה לפני השינה הוא ענה לי שאין מה לפחד, "אם תפגשי דינוזאור פשוט תגידי לו "שתוק!" והוא יברח".

לשי יש דמיון מאוד מפותח והוא לא פעם מציע לאייל פתרונות יצירתיים לפחדים שלו - אחרי שהפיה שהיתה לו הפסיקה לעבוד היו לו כל מני ציורים שהוא היה מבקש משי לצייר לו במחשב, הם היו מדפיסים אותם ושמים את הדף מתחת לכרית. יש לו מלכודת מפלצות שתלויה מעל המיטה (שלו, בחדר השני) וגם תג של לוכד דרקונים מתחת לכר.

לחברה שלי פעם היתה הברקה בנושא. היא הכינה לבנה "תרסיס נגד מפלצות" (בקבוק תרסיס רגיל ממולא מים מהברז), ולפני שהלך לישון הם רססו יחד מתחת למיטה ומסביב. מאז - כל פחדי השינה נעלמו.

ספרים וסרטים:

ראינו את הסרט מפלצות בע"מ. חבל שלנגה אין פחדים ממפלצות, כי נגד זה הסרט דווקא נותן תשובה - כדי להבריח מפלצת, הילד צריך לגעת בה.
דויד גרוסמן: ,איתמר צייד החלומות,איתמרפוגש ארנב, איתמר והשד הכחול
"פחדון בארון"ו, לילה חשוך אחד,מפלצות בקופסא, ,חמש מכשפות, טרמפ על מטאטא.

שודו השד והמכשפות

"טרופותי  - ספר שהומלץ כאן לא אחת - והוא נהדר!עכבר קטן שמנצח את כל החיות כשהוא מאיים עליהן ב"טרופותי" ואת "טרופותי" המבהיל גם - כשהוא מראה לו איך החיות מפחדות ממנו העכבר (כשהן בעצם מפחדות מטרופותי עצמו) - מנטרל הרבה מפחד המפלצות ומעביר אותו להומור שילדים (וגם הורים) אוהבים.

רעיונות להפעלה לפי "ארץ יצורי הפרא"
אם את מתכוונת לתת להם להשתולל בתור יצורי פרא, כדאי תמיד, כדי שזה לא יהפוך בלתי נשלט, להציב מגבלות.עשיתי מספר הפעלות לפי הסיפור הזה (בגנים), ותמיד הפכתי את שלב ההשתוללות ל"משחק הפסלים". מה הכוונה?יצורי הפרא אמנם משתוללים, אבל מקשיבים למקס, מלך יצורי הפרא (זו ה"לוגיקה"), ולכן אני שמה מוזיקה להשתוללות, אבל כל כמה רגעים עוצרים את המוזיקה, ואז הילדים חייבים להפוך לפסלים, בלי תנועה ובלי קול. אפשר ומשמח בקטע הזה גם לתת הנחיות: עכשיו כולם יצורי פרא עם שיניים גדולות/גבוהים/נמוכים/נחמדים (למי שמפחד קצת...)וכד`. הם מאד אוהבים את המשחק הזה בד"כ.אפשר כמובן גם שכולם יעשו את כל הפעולות שעושים יצורי הפרא כשמקס מגיע: יגלגלו עיניים, יחרקו בשיניים וכו`.אפשר במסיבה ליצור מסיכות של מפלצות, ואחר כך תהלוכת מסיכות בליווי מוסיקה עליזה.אפשר לעשות תחרות פרצופים מצחיקים/מפחידים.אפשר ליצור מפלצת "בהמשכים" או במשותף על בריסטול גדול (בקבוצות) ומציגים את היצירות.

ננסה את רעיון ההתגברות על הפחד לבד. אולי כנגד רעם, אגיד לה לצעוק חזק (רעש נגד רעש). או לספור רעמים (היא מאד אוהבת לספור, וזה יסיח דעתה). לגבי החושך - אולי נשים לה פנס קטן ליד המיטה. אם כי זה עשוי להביא למשחקים באמצע הלילה ...

כשהיית ילדה,קרה לך שהלכת לבד הביתה דרך גינה או מקום שקט ודמיינת שיש שם מפלצת- מישהו- עכבר ?הילד בסיפור עובר את אותה התנסות וכדי להתגבר על הפחד הוא מנסה לשכנע את עצמו ש"אין שם בכלל אריה"...כשאני מקריאה את הסיפור הטון שלי מעביר חשש ,ושכנוע עצמי בקטע של "אין שם אריה"

משחק מומלץ:
אבא, תהיה מפלצת
)אבא קם ועושה רעשים של מפלצת איומה ומפחידה ותנועות אפייניות למפלצות)אני אהרוג אותך מפלצת (דקירה בחרב או בחרב דמיונית) הנה מפלצת
(המפלצת נופלת שדודה על הספה בתיאטרליות מוגזמת)


אז יש לנו מילות קסם (אצלנו קישטא מספיק). שזה בעיני הכי טוב
אפשר להוסיף גם טקס גירוש קצר.



אין לי מושג גם אם זה הדמיון, או פחד אמיתי או משחק או שילוב של כולם וזה גם לא כל כך רלוונטי.
העיקר שהם ידעו שזה בסדר לפחד, שזה בסדר לבוא לאמא ולהגיד שמפחדים (יענו לא לזלזל בפחד שלהם) ולמצוא ביחד פתרון שמגרש אותם.
(ודרך אגב, אני שאלתי את מור פעם אחת אם יכול להיות שאלו בכלל מפלצות נחמדות שר קרוצות להיות חברות שלה ומאז המפלצות הקטנות הן חברות, אבל מהגדולות היא עוד מפחדת)

מה שעשינו היה לקחת את המפלצת, להקטין, להקטין,להקטין אותה ואז, לזרוק אותה דרך החלון...
בהתחלה הדלקנו אור,
אחרי זה כבר לא
אחרי זה רק הקטנו פעם אחת (ולא שלוש)
אחרי זה:
"אמא, יש מפלצת"
אמא עונה מהמיטה: "זוכר מה עושים"
"כן, כבר זרקתי אותה"...

אגב, אפשר גם לדרוך עליה כשהיא קטנה (אם הוא מפחד שהיא תחזור)


מה שבינתיים עוזר אצלנו זה, להסביר שיש מפלצות טובות ורעות. עוגיפלצת הוא מפלצת טובה ויש גם כאלה שסתם המצאנו ביחד...
לפניהשינה כחלק מטקס השינה, אנחנו זורקים את כל החלומות הרעים לקופסאת נעליםואח"כ מדביקים אותה. אני לוקחת אותה לחדר שלי ללילה... עכשיו תמיר מבצע את"טקס הגירוש" בעצמו... (ותודה לגננת מיכל שהציעה את הרעיון המקסים הזה).
גם נתתי לו "טבעת קסמים" שמגנה עליו. היא מתחת לכרית.
ועדיין- הוא מבקש שמישהו ישב לידו עד שהוא נרדם כל לילה (אבל לפחות לא מתעורר בביעותים כמו שהיה לנו בהתחלה).
ואני מחכה שיעבור זעם...
ביחד אנחנו נלחמים בהן...
עמית מעיף אותם לשמיים וככה בעצם הן "נעלמות" לו.


אז שנה שעברה כחלק מהנושאים שלמדו בגן היה שבוע מפלצות
זה היה רעיון טוב לתת לגיטימציה לדבר על זה כל הילדים ביחד שותפים לתחושות האלו

כמה רעיונות :
הגננת סיפרה לכל הילדים שההורים שמו חוטי קסם ( בלתי נראים ) בכל החלונות והדלתות בבית ככה שהמפלצות / מכשפות ככה שהם לא יוכלו להיכנס

הם הכינו מקל של רופיא עליו היה מודבק כוכב שהם עשו וקישטו מקרטון עליו מודבק קופסאת גפרורים קטנה ריקה בתוכה כל ילד המציא לחש קסמים והגננת כתבה על פתק קטן והכניסה פנימה היינו שמים ליד המיטה .

הם הכינו קופסה קטנה מלאה בנצנים שהם בעצם היו אבקת קסם לגירוש ואותה קשרו בחוט שאפשר לשים על הצוואר  אנחנו תלינו ליד המיטה.

והכינו מקרטון עבה  ודבק דוח צדדי מאחורה שלט לדלת של אין כניסה למכשפות .

לדעתי הכי חשוב היה לתת לגיטימציה לפחד ולתת להם דרכים להתמודד ולגרש לבד את היצורים ללא צורך במבוגר וכמובן עניין השיתוף והחוויה המשותפת היה נהדר ותודה לגננת.