כמה שאלות רצופות הביאו אותי למחשבה הזאת. אנשים שואלים "איך מלמדים את הילד", ומבקשים הפניה ללומדות, ספרים, אנציקלופדיות, חוברות עבודה, ערכות התנסות, קלטות, די-וי-די ועוד. אנחנו כבר כל כך רגילים לטכנולוגיות המרובות, ושוכחים שלפעמים אפשר לעשות הכל בצורה הרבה יותר פשוטה.
שאלה: אילו חוברות עבודה מתאימות לגיל ארבע?
בעיני ולטעמי המושג "דפי עבודה לגיל ארבע" שקול למושג "נעלי צעד ראשון" כלומר המצאה שכל קשר בינה ובין התפתחות תקינה של הילד הוא מקרי בלבד.
אם הילד אוהב דפי עבודה - שיהיה. הרבה הוא לא ילמד זה, שכן הלמידה בגיל 4 היא למידה מוחשית של התנסות ולא למידה דו מימדית של מחברת ועיפרון. משחקי מילים של צלילים, הפכים וכדומה, ספירה משותפת תוך כדי הליכה לגן, הכנת עוגות (פשוטות) יחד, התאמנות בהשחלת חרוזים ובבניה בקוביות, משחקי שיווי משקל בגן שעשועים, מסירות בכדור - כל אלה ועוד הם דברים הרבה יותר תורמים לילד מעבודה על דפי עבודה.
שאלה: הילד מתעניין באותיות ובקריאה - איך מלמדים אותו?
בעזרת ספרים. כל ספר שהוא. וכל מקום שיש עליו אותיות: שלטים, אריזות של מוצרי מזון ועוד. בכל מקום שרואים אות - מצביעים עליה, אומרים את השם שלה ואת הצליל שלה. באמת שלא צריך להסתבך ולא צריך מערכי למידה מיוחדים. בשביל ההתחלה זה ממש מספיק. אם מאוד רוצים אפשר לקנות גם משחק שכולל בתוכו אותיות, כמו מגנטים, או פזל. אבל זה ממש לא הכרחי. הילד ילמד גם אם תצביעו "הנה למ"ד, הנה שי"ן".
שאלה: איך מלמדים את הילד לקרוא מספרים, לעשות פעולות חשבוניות?
גם כן - תוך כדי ההתנסות היומיומית. סופרים, מונים, שואלים שאלות חשבוניות, מצביעים על מספרים שרואים בדרך ואומרים את השם שלהם. ככה. מוסיפים חרוזים לקיימים - ועושים חיבור, מורידים חרוזים - וזה תרגיל חיסור. שואלים "מה יהיה אם נוסיף... אם נוריד...." וככה מפעילים למידה נהדרת.
שאלה: איך מלמדים את הילד לקרוא שעון?
בעזרת שעון. אם הוא כבר מכיר את הספרות, לא צריכה להיות בעיה גדולה. רק שעון לא מתחכם, כזה שיש בו שני מחוגים וכל השעות מסומנות. אחד עגול שאין בו עיוותי צורה אומנותיים. מאוד טוב אם השעון הזה הוא השעון המרכזי בבית שקובע את זמני הקימה, היציאה, החזרה, הארוחות והשינה. כי אז בכל פעם ששעה מסויימת מתקרבת פשוט מצביעים ומסבירים "כשהמחוג הזה יגיע לכאן תהיה השעה שש וניכנס למקלחת". אבל גם אם לא, ואם השעון המרכזי בבית הוא הרבה יותר מעוצב והרבה פחות פשוט, אפשר להוריד שעון אחר מהקיר או מהיד, לסובב את המחוגים ולהסביר את המשמעות של כל אחד מהם.
ולסיכום: אפשר להעביר את זה הלאה. פשוט לזכור שיש דברים שעולם שהם עד כדי כך פשוטים, ולא צריך לעשות מהם סיפור שלם. זה יכול להיות התחלה של אכילת מוצקים, או של גמילה, או של הודעה שבקרוב יגיע אח חדש הביתה או שנעבור דירה. לפעמים רק צריך לספר. זה עד כדי כך פשוט.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה